בן-שטרית נ' כלל חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

התובע נפצע בתאונה שאירעה ביום 8.8.07.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לנסיבות אירוע התאונה ולשאלה האם מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

אין מחלוקת כי התובע הגיע אל מפעל "שלייסנר" על מנת להעמיס חבילת ברזלי זווית.

אין גם מחלוקת כי נהג המלגזה, דמיטרי אסטשצ'נקו (להלן: "דימה" או "הנתבע"), העמיס את החבילה על רכבו של התובע.

גם העובדה שלנתבע לא היה במועד הרבלנטי רישיון נהיגה תקף איננה במחלוקת.

המחלוקת נוגעת לאשר אירע לאחר שהועמסה החבילה על הרכב.

לפי גרסת התובע, כאשר המלגזה החלה לנוע אחורנית, במקום קדימה, חבילת הברזלים נשמטה ופגעה ברגלו.

לפי גרסת הנתבעים, נפילת הברזלים אירעה לאחר סיום הטעינה ולאחר שהמלגזה כבר התרחקה מהרכב.

התביעה הוגשה נגד נהג המלגזה, כלל חברה לביטוח בע"מ – אשר ביטחה את השימוש ברכבו של התובע, מנורה חברה לביטוח בע"מ – אשר ביטחה את השימוש במלגזה, קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ו- ק. שלייסנר ברזל וגזים בע"מ – מעבידתו של דימה.

ביום 15.1.09 הודיעה קרנית כי נוכח הצהרת הנתבע לפיה במועדים הרלבנטים לתובענה הוא לא החזיק ברישיון נהיגה תקף, היא לא תטען לקיומו של ביטוח חובה תקף למלגזה בחברת מנורה. לאור הודעת קרנית הגיעו התובע ומנורה להסכמה לפיה התביעה נגד מנורה תדחה.

ביום 22.4.09 נדחתה בהסכמה התביעה נגד חברת כלל.

מטעם התובע העידו אפרים בן שוחט; נחום אמרוסי; גדי טנא; חנן רוזנמן והתובע עצמו.

מטעם הנתבעים 1 ו- 5 העידו רוברט חננייאייב – עובד במפעל; סמיון גריבץ – מהנדס ראשי של קבוצת החברות "שלייסנר" והנתבע.

כל אחד מהצדדים הגיש שחזור מצולם של התאונה, בהתאם לגרסתו.

העדויות מטעם התובע

לפי תצהיר התובע:

"דימה נהג את המלגזה לכיוון חבילת הברזלים והעמיס אותם על מזלג המלגזה" (סעיף 8 לתצהיר).

"בינתיים, אני הוצאתי את רצועות הקשירה של המכונית שלי – כדי להכין אותה להעמסה, והתרחקתי מהרכב, כדי שדימה יוכל להעמיס את הסחורה" (סעיף 9 לתצהיר).

"דימה הביא את המלגזה מצדה של הסובארו (הצד שמרוחק ממושב הנהג), כשהברזלים על המזלג (אורך הברזלים מקביל לאורך המכונית)" (סעיף 10 לתצהיר).